אל תוותרו לעצמכם

הרגשות השליליים גורמים לכם לשכוח מהשמחה ומרחיקים אותכם מהאני העליון. אני נפעמת מהתרגשות בכל פעם כאשר אני מגלה את רובדיה העמוקים של המחשבה. בואו נאמר קצת בדרמה "אנחנו קורבן של מחשבות של אנשים אחרים עלינו", או אפשר לומר "הסביבה בה גדלנו", או "כיצד הסביבה הגיבה לנו בילדותינו". במשך שנים אנחנו עושים עבודת ריפוי לצאת מהבורות ומהעיוורון, אך לא תמיד מצליחים לפרק ולגעת בכל רובדי המחשבה. אנחנו קוראים בספרים, מקשיבים למורים ומטפלים, לומדים משפטים בעל פה, על מנת לא להישאר ברגשות השליליים הגורמים לנו לסבל. זה מרגיע, ומאפשר לנו להמשיך לשרוד. אך הריפוי לא מלא. בואו ונסו, התבוננו במחשבה שיצאה לה החוצה ומטלטלת את חייכם. המחשבה היא חלק ממי שאתם. אל תציבו אותה שם כיישות נפרדת מכם, כמשהו שמאיים, כמשהו שהפכתם לקורבן שלו. היא חלק ממי שאתם, ובמשך לא מעט שנים עשיתם הסכם/חוזה עם מחשבות כאלה ואחרות שאספתם אל חייכם. זה הזמן לעשות סדר ולפרק את ההסכמים/החוזים האלה. זה הזמן להפסיק להקרין שוב ושוב את אותו הסרט על מסך חייכם. תתייצבו מול מחשבות כאלו, זהו אותן, זהו את הדפוסים שיצרו, ותתחייבו בפני עצמכם לוותר על המחשבה הגורמת לכם לסבל. אמרו לעצמכם "אני מוותרת על הצורך בלהרגיש ...", תהיו כנים עם עצמכם ותראו היכן הסבל משרת אותכם. אל תוותרו לעצמכם, להיות אנשים לא שמחים או לא מודעים. אתם אנשים שמחויבים למשימה החשובה כאן על הפלנטה להפיץ אהבה וידע - "אני המקור לאהבה וידע" - וכדי להישאר בהתחייבות זו, ראשית כל, נקו את מקור הכאב והסבל. רפאו את חייכם.

---

נכתב עבורכם באהבה על ידי עדית אלון – מוזמנים לשתף בשמחה, עם הפניה לפוסט המקורי