הסיפור של נועה

נועה אישה כבת שישים, מגיעה אלי בהמלצת רופא לטפל בקוצר נשימה חמור. אנחנו מתחילות תהליך. כמובן שסיפור חיים של שישים שנה הוא סיפור מלא וגדוש. נועה היא אישה מאד נעימה, עצמאית ודעתנית, יודעת ומודעת, אשת איש, ואמא לבנים בוגרים. בעבודה ביחד הגענו ומצאנו שאחד הדפוסים הגורמים לה לסבל וקוצר נשימה הוא הפחד מלשמוח. כאן מהר אנחנו מתבוננות ומזהות כיצד המחשבות של אביה, שהיה דיכאוני וחרדתי, הפכו להיות שלה. המסרים מהבית ומהסביבה היו: "אסור לשמוח, כי יבוא רע", "לא מגיע לי טוב", ועוד מכלול מחשבות המחזקות פחד ואשמה.

נועה סיימה תהליך של עשרה מפגשים, מבריאה, מצליחה להתחזק, ועדיין מדי פעם מגיעה עם קוצר הנשימה.

היום בשיחה אני מזהה כיצד הסביבה תרמה את חלקה. נועה הקטנה ממשיכה לאשר לעצמה שהיא בעצם בחרדה קיומית יומיומית ליד אמה ואביה. היא מספרת לי שכשהייתה חוזרת מבית ספר, אם היה עובר אמבולנס, המחשבה היחידה שהיתה עוברת בראשה היא "אמא שלי מתה". ילדה קטנה בת שבע, רצה את כל הרחוב עם המחשבה הזאת. סיפור נוסף מהיום, נועה הקטנה שומעת במקרה את אמה מספרת לחברתה כי היא מרגישה גוש בשד. בבוקר למחרת אמא משקימה את אחיה של נועה ונועה בברכת בוקר טוב, ומתבוננת על ילדיה. החוויה של נועה הקטנה היא שאמה נפרדת מהם. אמנם נועה ינקה בבית חווית פחד ומסרים כמו "לא לשמוח", "להרגיש אשמה", או "לא בסדר" בשמחה, אבל שני הסיפורים האלה מהיום הובילו אותי לראות שהמחשבה של נועה היא "אסור לי לשמוח כי אז אני מאבדת שליטה על חיי, והסכנה אורבת מכל צד". הפחד של נועה הוא ברמה של פחד מוות המשתק אותה ולא מאפשר לה לשמוח. חשוב לציין שהמקרים ששם קוצר הנשימה חזק מאד מופיעים לפני אירוע שמח, כמו נסיעה לנופש, חתונת הבן, לידת הנכד, וכדומה.

אם כן, אצל נועה המחשבה השלילית שעומדת מאחורי קוצר הנשימה היא אי יכולת להכיל את חוויות החיים, ופחד מלחוות את החיים במלואם. נשימה היא חיים, כאשר נפסיק לנשום - נמות. אי יכולת לנשום – אי יכולת לחיות.

ברגע שאנו פוגשים את המחשבה השלילית העומדת מאחורי סימפטום פיזי, ומביאים אותה אל המודע, חווית ריפוי הגוף מתחילה.

---

נכתב עבורכם באהבה על ידי עדית אלון – מוזמנים לשתף בשמחה, עם הפניה לפוסט המקורי